"מזמן החלטתי שאני לא כותבת על האח הגדול. היו לכך מספר סיבות. אחת, טריוויאלית למדי - הניסיון שלי להתרחק מתקופתי באח הגדול על כל המורכבות שלה עבורי. השניה קשורה לחברה הטובה והאהובה שלי אור שנמצאת בבית האח הגדול.
כל דיבור שלי עליה (וכך גם הובהר לי) במרחב פומבי "עלול" היה לקשור אותה לשמאלנות שלי ולהזיק לה. ברור הרי שהחיבור "לעוכרת ישראל" לא מביא קולות. ( זה דיון בפני עצמו שזה לא הזמן והמקום לפתח אותו).
והשלישית, האופי הבלתי מתפשר שלי לקוהרנטיות פוליטית.
הרגשתי שאני לא יכולה לכתוב מצד אחד דברים סופר מפרגנים שאור הרוויחה ביושר ובצדק ובאותה נשימה להימנע מביקורת שגם אותה הרוויחה בצדק. העדפתי לשתוק מאשר לכתוב על כל מיני סיטואציות שהיה קשה לי איתן.
ועכשיו, אחרי המון זמן שנמנעתי מלכתוב ובשל הדיון העצום ברשת על חרם (האם היה או לא ולמה וכו) חשוב לי בכל זאת לומר כמה מילים.
דיון מאוד שטחי מתנהל ברשתות החברתיות על מהו חרם. חרם לא יכול להסתכם רק בשאלה האם מדברים איתך או לא. האם נתנו לך לאכול קציצה או לא. חרם הוא המקום בו לבעלי הכוח בסיטואציה חברתית יש את היכולת לבודד את המיעוט ולגרום לו להרגיש דחוי, מיותר וחסר משמעות.
כולם בבית היו צריכים לשים גבולות ברורים ונוקשים לאלימות כמו זו שהפגין שי חי, זה היה צריך לקרות הרבה זמן לפני שאנשים בבית עשו זאת.
"מזמן החלטתי שאני לא כותבת על האח הגדול. היו לכך מספר סיבות. אחת, טריוויאלית למדי - הניסיון שלי להתרחק מתקופתי באח הגדול על כל המורכבות שלה עבורי. השניה קשורה לחברה הטובה והאהובה שלי אור שנמצאת בבית האח הגדול.
כל דיבור שלי עליה (וכך גם הובהר לי) במרחב פומבי "עלול" היה לקשור אותה לשמאלנות שלי ולהזיק לה. ברור הרי שהחיבור "לעוכרת ישראל" לא מביא קולות. ( זה דיון בפני עצמו שזה לא הזמן והמקום לפתח אותו).
והשלישית, האופי הבלתי מתפשר שלי לקוהרנטיות פוליטית.
הרגשתי שאני לא יכולה לכתוב מצד אחד דברים סופר מפרגנים שאור הרוויחה ביושר ובצדק ובאותה נשימה להימנע מביקורת שגם אותה הרוויחה בצדק. העדפתי לשתוק מאשר לכתוב על כל מיני סיטואציות שהיה קשה לי איתן.
ועכשיו, אחרי המון זמן שנמנעתי מלכתוב ובשל הדיון העצום ברשת על חרם (האם היה או לא ולמה וכו) חשוב לי בכל זאת לומר כמה מילים.
דיון מאוד שטחי מתנהל ברשתות החברתיות על מהו חרם. חרם לא יכול להסתכם רק בשאלה האם מדברים איתך או לא. האם נתנו לך לאכול קציצה או לא. חרם הוא המקום בו לבעלי הכוח בסיטואציה חברתית יש את היכולת לבודד את המיעוט ולגרום לו להרגיש דחוי, מיותר וחסר משמעות.
כולם בבית היו צריכים לשים גבולות ברורים ונוקשים לאלימות כמו זו שהפגין שי חי, זה היה צריך לקרות הרבה זמן לפני שאנשים בבית עשו זאת.
